רשימת רואי חשבון בישראל List of accountants in Israel

המדינה הקימה את מאגר הנתונים הממשלתי שמכיל API להרבה מאגרי מידע של המשרדים הממשלתיים השונים.
אחד ממאגרי המידע הוא מאגר רואי החשבון שתחת משרד המשפטים.
מאגר מכיל את שם רואה החשבון, מספר הרישיון, תאריך קבלת הרישיון, ישוב (לאו דוקא מעודכן) וסטטוס הרישיון.

בעקבות שחרור המאגר הזה הוקמו הרבה אתרים שפשוט מתממשקים למאגר ומציגים את הנתונים AS IS כאשר עושים חיפוש לפי שם או מספר רישיון.
באתר משרד המשפטים יש אפשרות לאתר רואה חשבון לפי שם משפחה, שם פרטי, מספר רישיון או יישוב.

רשימת רואי חשבון בישראל

הרשימה עדכנית לתאריך 09/05/2024.
בגלל גודל הרשימה היא נמצאת בגוגל sheets.

קצת נתונים על הרשימה:

✔️ רואה החשבון הכי ותיק עם סטטוס פעיל קיבל את הרשיון שלו 14/09/1933 – בהנחה שתמיד היה צריך להיות בגיר (בן 18) בשביל לקבל רישיון, זה אומר שהוא מינימום בן 108 שנה.

כמה רואי חשבון יש בישראל?

סה"כ רואי החשבון בישראל (נכון ליום העדכון) הוא 40,361 לפי החלוקה בטבלה.

סטטוס רישיון רואה חשבוןכמותאחוז
רישיון פעיל30,25374.96%
הצהיר על אי עיסוק במקצוע8,06419.98%
בוטל – נפטר (לא מסיבה משמעתית)2,0385.05%
מושעה60.01%
40,361100%

תנאים לקבלת רישיון רואה חשבון

יש 3 תנאים מצטברים לקבלת רישיון רואה חשבון נקבעו פרק ג בחוק רואי חשבון תשט"ו-1955:

  1. עמידה בהצלחה או קבלת פטור מבחינות מועצת רואי החשבון.
  2. ביצוע ההתמחות הנדרשת על פי חוק רואי חשבון (שנתיים).
  3. להיות בגיר – מעל גיל 18.

סטטוס רישיון רואה חשבון

קיימים ארבעה סטטוסים של רישיון רואה חשבון:

רואה חשבון פעיל

רואה החשבון שעמד בתנאים של פרק ג בחוק רואי חשבון תשט"ו-1955 והכי חשוב שילם את אגרת רואי החשבון השנתית ולכן רשאי לעסוק במקצוע.

הצהיר על אי עיסוק במקצוע

רואה החשבון שעמד בתנאים של פרק ג' בחוק רואי חשבון תשט"ו-1955 אבל החליט שהוא לא מעוניין לשלם את אגרת רואי החשבון והצהיר שאינו מתכוון לעסוק במקצוע.

אי עיסוק במקצוע ראיית חשבון
תקנה 47(א)(4)(ד) לתקנות רואי חשבון התשט"ז-1955

בהתאם להבהרה מטעם מועצת רואי החשבון, רואה חשבון שהצהיר על אי עיסוק במקצוע מנוע מלעשות כל פעולה של:

  • ראיית חשבון כהגדרתה בחוק.
  • פעולה שהתייחדה בחיקוק לרואי חשבון.
  • לשמש כרואה חשבון או לעסוק בראיית חשבון.
  • לחתום כרואה חשבון.

רישיון רואה חשבון מושעה

רואה חשבון שבמסגרת דין משמעתי הוחלט על הפסקת תוקף רישיונו לתקופה מסוימת בהתאם לסעיף 12יט (א) בחוק רואי החשבון.

רישיון רואה חשבון בוטל

רואה חשבון שבמסגרת דין משמעתי הוחלט על ביטול רישיונו בהתאם לסעיף 12יט (א) בחוק רואי החשבון.
האמת הפתיע אותי שמתוך 39,616 רואי חשבון במאגר ל-1,941 רואי חשבון בוטל הרישיון (4.9%), מספר לא קטן.
אבל אז הבנתי שלמרות שעל פי הגדרת המועצה סטטוס בוטל מיועד לדין משמעתי, הסטטוס מיועד גם לרואי חשבון שנפטרו.
גיליתי שרואי חשבון שבאמת ביטלו להם את הרישיון בכלל לא מופיעים במאגר שמשרד המשפטים מפרסם (לא תקין), אבל אם תחפשו אותם באתר של משרד המשפטים אכן תראו שרשיונם בוטל.

סיבות לביטול והשעיית רישיון רואה חשבון

רואי חשבון חשופים לדין הפלילי והאזרחי, פלילי כאשר הם עוברים על חוקי המדינה ואזרחי כאשר לקוחות תובעים אותם על נזקים.
בנוסף רואה חשבון יכול לעמוד לדין משמעתי במועצת רואי החשבון והחל מ-2019 מול ועדת המשמעת של רואי החשבון.

בשנת 2019 הוקמה ועדת המשמעת של רואי החשבון בעקבות תיקון מספר 9 לחוק רואי החשבון טרם התיקון הדין המנהלתי התנהל בפני חברי מועצת רואי החשבון.
על פי חוק הועדה צריכה לפרסם את החלטותיה, כרגע יש 13 החלטות משמעת שפורסמו, ההחלטות כוללות עונש כספי, עונש השהייה וביטול.
בחלק מההחלטות הוחלט לא לפרסם את שמו של רואה החשבון (מניח שיש שיקול טובת הציבור ופגיעה בשמו).

מה צריך בשביל שיבטלו או ישעו לרואה חשבון את הרישיון?
קראו בהמשך, אותי זה עניין אז חיפשתי מידע ואפילו ראיתי שיש כאלו שהרשיון נפסל ונראה שעדיין עוסקים במקצוע.

מתי רואה חשבון יכול לעמוד לדין משמעתי?

על פי סעיף 12 לחוק רואי חשבון, תשט"ו-1955 עבירות משמעת (תיקון מס' 9) תשע"ח-2018:

(1)  התנהג בדרך שאינה הולמת את כבוד המקצוע.
(2)  הפר כלל מכללי האתיקה המקצועית או הוראה אחרת מההוראות לפי חוק זה, או הפר הוראת דין אחר המטילה עליו איסור או חובה בקשר לביצוע תפקידו.
(3)  השיג את רישיונו במצג שווא.
(4)  גילה חוסר אחריות או רשלנות חמורה בעת עיסוקו במקצוע.
(5)  הורשע בפסק דין סופי, בין בישראל ובין מחוץ לישראל, בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לעסוק בראיית חשבון.
(6)  לא נקט אמצעים לתיקון פגיעה באי-תלות שעליהם הורתה ועדת המשמעת לפי הוראות סעיף 12כא לחוק רואי חשבון.

מה הם העונשים שועדת המשמעת יכולה להטיל על רואה חשבון?

על פי סעיף 12יט לחוק רואי חשבון, תשט"ו-1955 אמצעי משמעת (תיקון מס' 9) תשע"ח-2018:

(1)   התראה.
(2)   נזיפה.
(3)   קנס בסכום שלא יעלה על הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין (עד 75,300 שקלים חדשים).
(4)   התליית רישיון לתקופה קצובה שלא תעלה על חמש שנים.
(5)   ביטול הרישיון.

הועדה יכולה לבחור להטיל קנס או התליית רישיון כעונש על תנאי.

רואי חשבון שעברו עבירת משמעת

ביטול רישיון לרואה חשבון שניפח החזרי מס

ביוני 2017 נעצר רו"ח רני גלבוע ע"י רשות המסים, רואה החשבון זייף במשך 9 שנים מסמכים בשביל להגדיל את החזר המס ללקוחות שלו וכך גם את שכר הטרחה שהוא גובה מהם.
על פי חקירה של רשות המסים הוא צ'יפר את הלקוחות ללא ידיעתם בהחזר גדול יותר של 6,737,874 ש"ח והרווח האישי שהוא גזר בעקבות המעשה הוא 1,280,1986 ש"ח.
בין הלקוחות שלו היו עובדי חברת רפא"ל, חברת חשמל ונמל חיפה.

בספטמבר 2019 גזר עליו בית המשפט המחוזי בחיפה 5 שנות מאסר בפועל, אבל בעקבות ערעור לבית המשפט העליון הופחתה לו שנת מאסר עקב מצבו הבריאותי (בין השאר קיבל דום לב בכלא) והעובדה שקיבל שקיבל אחריות על מעשיו.
בנוסף כל הרווח שעשה חולט, הוטל עליו קנס כספי של 200,000 ש"ח (יכול להמיר אותו בעשרה חודשים נוספים בכלא) ומאסר על תנאי למשך 3 שנים.

באפריל 2021 החליטה ועדת המשמעת של רואי החשבון לאסור עליו לעסוק בראיית חשבון ולשלול ממנו את הרשיון, זוהי היתה הפעם הראשונה שהועדה שללה רישיון.
בדצמבר 2021 שוחרר רני גלבוע בשחרור מוקדם.

ביטול רישיון לרואה חשבון שעבר על חוק מע"מ

בפברואר 2009 גזר בית המשפט השלום בת"א על רו"ח גרשון נוימן 45 חודשי מאשר בפועל, 24 חודשי מאסר על תנאי וקנס של 10,000 ש"ח אחרי שהואשם ב-269 עבירות על חוק מע"מ.
ביוני 2009 לאחר ערעור של המדינה על סכום הקנס, גדל הקנס ל-150,000 ש"ח או המרה ל-6 חודשי מאסר בפועל.

רו"ח גרשון נוימן בן ה-64 שעמד בראש פירמת אליוט גרופ ישראל, התאגדות של מספר משרדי רו"ח שהוקמה רק שנה קודם לכן, הואשם בדיווח כוזב למע"מ במשך 6 שנים בין השנים 2002 ל-2007 ובנזק כספי למדינה ע"י ניפוח מס התשומות בסך 4 מיליון ש"ח אשר נכנסו לכיסו, העבירה התגלתה תוך כדי ביקורת ספרים שנערכה למשרד ובה התגלו הפרשים והיו חסרים מסמכים.

גרשון נוימן קיבל מלקוחות המשרד שיקים לטובת תשלום המע"מ השוטף של העסק על-פי דו"חות הנהלת החשבונות. לאחר קבלת השיקים שינה את מסמכים ודיווח על תשומות פקטיביות ביתר במטרה להקטין את ההכנסה החייבת במע"מ, את ההפרש שבין הסכומים שקיבל מהלקוח לבין הסכומים שהעביר למע"מ הכניס לכיסו וביצע התאמות בספרי החברות לצורך סגירת היתרות.
בנוסף, שינה הנאשם את סכומי המע"מ המתחייבים ממנו ומפעילותו על-פי הדו"חות אותם הגיש למע"מ, והתאים בתיקו האישי את החיוב בהם לסכום השיקים שקיבל מהלקוחות לפקודת מע"מ, וכן הורה לעובדי משרדו לבצע רישום כוזב בספרי הלקוחות לצורך סגירת יתרות.

חברת הוצאת אצבעוני הגישה תביעה אזרחית כנגד גרשון נוימן וזכתה בסכום של 932,088 ש"ח + הפרשי הצמדה וריבית והוצאות בית משפט ושכ"ט עו"ד.
לא ידוע אם שילם מאחר והגיש בקשה לפשיטת רגל.

בינואר 2013 הטילה עליו מועצת רואי החשבון עונש של שלילת רישיון רואה החשבון לצמיתות.

השהיית רישיון לעשר שנים לרואה חשבון שגנב מלקוחותיו

ביוני 2010 גזר בית משפט השלום בירושלים במסגרת עסקת טיעון 32 חודשי מאסר בפועל, 8 חודשי מאסר על תנאי וקנס של 25 אלף ש"ח על רואה חשבון ישראל גדכט.
רו"ח ישראל גדכט שהיה בעל משרד רואי חשבון בירושלים השתמש בין השנים 1999-2005 בשיקים של לקוחותיו שניתנו לו עבור תשלום למוסדות המדינה, על מנת לשלם חובות אישים בסך 270 אלף ש"ח לרשויות המס.
בנוסף הוא החליט לערוך הסכמים בסך 2.3 מיליון ש"ח עם רשויות המס ללא ידיעת הלקוחות להן עשה את ההסכמים, בשביל לשלם את ההסכמים השתמש בשיקים של 2 לקוחות שלו (ש.פ.ר.ן בע"מ וא.נ שילוב בע"מ).
כדי לכסות עקבות אצל החברות שהשתמש בשיקים שלהן, בחברת ש.פ.ר.ן בע"מ הוא לא דיווח למס הכנסה על חלוקת דיבידנד של 1.8 מיליון ש"ח ובחברת א.נ שילוב בע"מ רשם הוצאות פקטיביות בסך 1.7 מיליון ש"ח. בכך רימה את מס הכנסה בסך כולל של 3.5 מיליון ש"ח.
באוגוסט 2012 החליטה מועצת רואי החשבון רק הפסקת תוקף רישינו למשך עשר שנים ולפרסם את שמו בעיתון גלובס ובאתר המועצה.
מאז ההחלטה עברו 10 שנים ועדיין הסטטוס שלו הוא מושעה ואולי טוב שכך…

הפסקת רישיון לעשר שנים לרואה חשבון שקיזז מע"מ מחשבוניות פקטיביות

ביולי 2010 גזר בית המשפט על רואה חשבון רמי אלדר 52 חודשי מאסר בפועל, 20 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים וקנס של 80 אלף ש"ח.
רמי אדלר ושותפו הנכלולי ישראל רוזנפלד (שהורשע גם במקרה זה וגם בהונאה אחרת) הונו את מע"מ באמצעות הפקת חשבוניות פקטיביות בסכום כולל של 530 מיליון ש"ח.
בהכרעת הדין ותיאור המקרה במקומות שונים קיים פירוט של שני המקרים בהם הונו את מע"מ באמצעות חברת הבינלאומי ליסינג שלא הייתה שותפה למרמה אבל מקריאת המקרה קשה לתהות מדוע שיתפה פעולה, ניחוש שלי שזה שירת את החברה בהצגת גדילה במחזור העסקאות.
בשני המקרים מול הבינלאומי ליסינג הפיקו חברות של השניים חשבוניות מס בסך כולל של 164 מיליון ש"ח כולל מע"מ, מרכיב המע"מ היה 27 מיליון ש"ח, כאשר חברת הבינלאומי ליסינג מקבלת חשבונית ומעבירה לחברות שברשות הנוכלים רק את מרכיב המע"מ בסך 27 מיליון ש"ח.
אני מניח שהרעיון היה מכירה וחכירה מחדש (sale and leaseback) רק שבשני המקרים לא היו באמת נכסים בידי החברות (ציוד תקשורת, מחשבים ותוכנות).
החברות שברשות שני הנוכלים הפחיתו את תשלום מע"מ העסקאות באמצעות חשבוניות הוצאה פיקטיביות נוספות שהוצאו על ידי חברות אחרות שלהם וכך שמרו בכיסם 16 מיליון ש"ח מתוך ה-27 מיליון ש"ח.
המדינה וחברת הבינלאומי ליסינג הגיעו להסכמות שחברת הליסינג תשלם למדינה 14 מיליון ש"ח.

בפסק הדין כותב השופט שמדובר בתוכנית מתוחכמת ונדרש זמן חקירה רב.

אני לא יכול שלא לתהות מה היה מסובך, שני רואי חשבון מבקרים של החברות התריאו בפני הנוכלים בזמן אמת שנראה שמדובר בעסקאות פקטיביות מאחר והציוד שכביכול נמכר לבינלאומי ליסינג לא היה קיים ברישומי החברה אני משער שהחשבוניות הוצאה הפקטיביות ששימשו להקטנת סכום התשלום למע"מ היו כביכול לצורך רכישת הציוד.
בנוסף אני תוהה איך הם תיכננו בעתיד לסגור את יתרות החשבוניות במאזן, להבנתי ההסכם מול הבינלאומי ליסינג היה שיתרת החשבונית היא פקדון בספרים

בינואר 2013 החליטה מועצת רואי החשבון על הפסקת תוקף רישינו למשך עשר שנים החל מאוגוסט 2012.

Scroll to Top
דילוג לתוכן