עמדת רשות המסים להשקעות באמצעות הסכמי SAFE


איפרגן רן, עו"ד (רו"ח)

עמדת רשות המסים להשקעות באמצעות הסכמי SAFE

— איפרגן רן, עו"ד (רו"ח)

ביום 16 במאי 2023, פרסמה רשות המסים הבהרה באשר לעמדתה לגבי אופן המיסוי שיחול בהשקעה בחברה באמצעות הסכם SAFE, תחולתה של ההבהרה עד לתום שנת 2024 או עד לפרסום התייחסות אחרת.
הבהרה זו מפורסמת לאחר תקופה ארוכה של חוסר וודאות באשר לאופן המיסוי של השקעות אלו, מה שהקשה על חברות בגיוס הון ומקורות מימון.
עסקת SAFE כוללת השקעה כספית המזכה את המשקיע במניות שיונפקו לו במועד מאוחר יותר כתלות בקרות אירוע עתידי, כאשר במועד הנפקת המניות שווי המניות שיונפקו יגלם הנחה ויהיה גבוה מסכום ההשקעה הכספית.
גיוס באמצעות SAFE הינו מהיר ויעיל וכן נותן מענה לחברות המתאפיינות בהיעדר שווי מוסכם, שכן על ידי הנפקת הון במועד מאוחר יותר דוחים את התמודדות עם שאלת שווי מניות החברה.
על פי רוב, לא נצברת ריבית על ההשקעה בתקופה שבין הזרמת ההון ובין המרתו למניות ואילו במועד ההמרה יקבל המשקיע הנחה על מחיר הגיוס שנקבע.

השאלה המתעוררת לדיון היא מה דינה של ההנחה אותה מקבל משקיע ה- SAFE במועד הנפקת המניות, האם ההפרש מהווה הכנסת ריבית או שמא מדובר בעסקה הונית לכל אורכה?
לשאלה זו חשיבות גדולה הן למשקיעים זרים והן למשקיעים ישראלים.
ככל ומשקיע ה- SAFE הוא תושב חוץ הרי שאם ייקבע שמדובר בהכנסה המסווגת כריבית, קיימת חבות במס בישראל כמדינת המקור ומנגד ככל ומדובר בהשקעה הונית כלל לא חל אירוע מס באותו מועד ויתירה מכך, סביר שבמועד מימוש המניות אף יהיה פטור ממס רווחי הון. הדבר יצר קושי בגיוס ההון שכן המשקיע הזר לא מעוניין להיות מצוי בחשיפה מול רשות המס בישראל וכך גם החברה עליה חובת ניכוי מס במקור.
ככל ומשקיע ה- SAFE הוא תושב ישראל אופן סיווג ההכנסה יקבע את מועד אירוע המס, ישפיע על משטר קיזוז ההפסדים, על שיעור המס לחיוב ועוד.
עמדת רשות המסים כפי שבאה לידי ביטוי בהבהרה שפורסמה היא כי בהתקיים התנאים הבאים יש לראות בהשקעת ה- SAFE כמקדמה על חשבון מניות, כלומר בעת הנפקת המניות לא יחול אירוע מס ולא תחול על החברה המנפיקה חובת ניכוי במקור.

התנאים שנקבעו בהבהרת רשות המסים באשר לנוסח הסכם ה- SAFE:

  1. סכום ההשקעה של משקיע בודד לא עולה על 40 מיליוני ש"ח.
  2. המשקיע יכול להעביר את זכותו מכוח הסכם ה- SAFE רק באישור החברה.
  3. הסכם ה- SAFE  לא נקרא הלוואה/חוב.
  4. המרת הסכם ה- SAFE למניות תהא בהתאם למנגנון קבוע מראש בעת גיוס הון, הנפקה בבורסה או אקזיט במסגרתו רוב בעלי המניות מכרו את מניותיהם או לפי שווי גיוס אחרון ללא הנחה או בעת מכירת מרבית נכסי החברה.
  5. למשקיע ה- SAFE אין זכות להחזר ההשקעה שלא בדרך של המרה למניות ולא קובע מועד מוסכם להחזר כספי כלשהו, למעט במקרה של פירוק החברה שאינו מרצון.
  6. ככל ומשקיע ה- SAFE יקבל את השקעתו חזרה של פירוק החברה, הרי שיהיה זכאי לקרן ההשקעה בלבד.
  7. לא קיימת מחויבות של החברה לתשלום גמול בדרך של ריבית בפרק הזמן שבין השקעת ה- SAFE ובין אירוע ההמרה.
  8. גובה ההנחה למשקיע בעת ההמרה למניות לא משתנה כפונקציה של הזמן.
  9. לא שועבדו נכסי החברה לטובת משקיע ה- SAFE.
  10. החברה לא תדרוש הוצאות מימון בגין ה- SAFE.

התנאים שנקבעו בהבהרת רשות המסים באשר לאירוע ההמרה ב-SAFE:

  1. גיוס ההון במסגרתו תתבצע המרת ה- SAFE יהיה כך שלפחות 25% מההון שגויס אינו מקרב משקיעי ה- SAFE בתור שכאלה.
  2. מימוש המניות שהונפקו במסגרת המרת ה- SAFE יהיה רק בחלוף 12 חודשים ממועד חתימת הסכם ה- SAFE או 9 חודשים ממועד אירוע ההמרה למניות.
  3. מועד מימוש המניות יכול להיות בתקופה קצרה יותר ככל והוא חלק מעסקה ובתנאי שרוב בעלי המניות מכרו את מניותיהם בעסקה ואין מדובר ברכישה עצמית.
  4. מימוש מניות ה- SAFE יהיה במחיר זהה לשאר המניות מאותו הסוג הנמכרות בעסקה.

מנגד, ככל והסכם ה- SAFE לא מקיים את התנאים המפורטים, נקבע כי תיבחן כל עסקה בהתאם לנסיבותיה.

רשות המסים בחרה להדגיש שפרופיל החברות מושא עמדתה הוא של חברות הייטק שעיקר הוצאותיהן עד מועד גיוס כספי ה- SAFE מיוחסות למחקר ופיתוח וכי חברות אלו לא ביצעו גיוסי הון בפרק זמן של כ- 3 חודשים קודם להשקעת ה- SAFE.
בעניין זה אעיר כי לא מובן מדוע קיימת חשיבות לסקטור בו פועלת חברה אשר מעוניינת לגייס הון בצורה של SAFE.
עוד אציין כי לטעמי הסעיף המהותי ביותר בהבהרת רשות המסים הוא סעיף 3.5 להבהרה המופיע אחרון במסמך וקובע "כי אין באי התקיימות התנאים האמורים לעיל כדי לקבוע את הסיווג לצרכי מס של הסכמי SAFE אחרים", ייתכן והסעיף מופנה דווקא פנימה לציבור מפקחי רשות המסים ועל כן חשיבותו כדי ש- 'מכלל ההן לא ישמעו את הלאו".

באותו עניין, אני סבור שיש לצאת מנקודת הנחה לפיה, ככל ומדובר בהסכמי SAFE העומדים בתנאים שפורסמו הרי שלא תקום חבות במע"מ למי מהצדדים וזאת בדומה להסתמכות מע"מ על כללי מה הכנסה לסיווג שטרי הון כל עוד אין מניעה ספציפית לכך בחוק מע"מ. אחרת, יתכן ועלולה להתעורר שאלת חיוב במע"מ אם ייטען שיש לראות בהסכם ה- SAFE כעסקת אשראי וברכיב ההנחה כהכנסה מריבית בידי המשקיע.

לסיכום, רשות המסים הבהירה עמדתה באשר להשקעות בחברות בעלות פרופיל מסוים שבוצעו במסגרת הסכמי SAFE בעלי מאפיינים ייחודיים, יחד עם זאת, קשה לחזות מה יהיה הטיפול דווקא באותן השקעות שלא עומדות בכל התנאים המופיעים בפרסום.

זהו מאמר אורח המשקף את דעתו וניסיונו האישי של הכותב/ת.
רוצים לפרסם מאמר גם? אשמח לשמוע ממכם.

Scroll to Top
דילוג לתוכן